#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם תוספת יוה""כ דאורייתא?"	"לכו""ע העינוי הוי דאורייתא [ואין בו כרת (מג""א ריש סימן)], לגבי האיסור מלאכה הרי""ף והרא""ש סברי דהוא דאורייתא והרמב""ם ס""ל דהוא מדרבנן [וה""ה בכל שבת ויו""ט דתוספת איסור מלאכה דרבנן] (ב""י)"	סימן תרח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו המקור לתוספת יוה""כ?"	"1) גז""ש עצם עצם (יומא פ""א ע""א)<br>2) ועניתם בערב (ר""ה ט' ע""א) [וגם יכול ללמוד מכאן מצוה לאכול בתשיעי (א""ר, שעה""צ ס""ק א')]<br>3) בחריש ובקציר תשבות (ר""ה ט' ע""א)<br>ונפק""מ בין הטעמים הוי לשני טעמים ראשונים הוא דוקא ליוה""כ אבל לטעמא אחרונה הוא אפי' בשבת ויו""ט (ט""ז ס""ק א')"	סימן תרח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור תוספת?	"צריך להיות זמן שהוא ודאי יום והוא איזה דקות קודם בין השמשות [דהנשים אכלו עד סמוך לחשיכה ופשוט דלא אכלו עד סמוך לחשיכה ממש דאינן יכולות לצמצם (רא""ש יומא פ""ח סי' ח', ב""י, ערוה""ש סעי' ד')], לפי הר""ת היינו קודם ג' רבעי מיל קודם צאה""כ [וכתב החיי""א דהוא בערך חצי שעה דהתוספת אינו ארוך יותר משיעור בין השמשות (מ""ב ס""ק ב')], ולפי הגאונים היינו קודם שקיעה (מ""ב ס""ק ב'), ועי' מש""כ לעיל סי' רס""ג. וכתב הפמ""ג (א""א ס""ק ב') דכל זה למ""ד ספק דאורייתא לחומרא מדאורייתא, אבל להרמב""ם דמדאורייתא לקולא מקיים תוספת יוה""כ בבין השמשות ממש"	סימן תרח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מצות תוכחה אם שמא ישמע לו?	"בודאי יש מצות תוכחה אם יש אפשרות שישמע לו אפי' באיסור דרבנן (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ג')"	סימן תרח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יודע בודאי שלא ישמעו לו, והם 1) שוגגין 2) מזידין?	"1) אם הוא איסור דרבנן או אפי' איסור דאורייתא אבל אינו מפורש בקרא אין ממחין בידו דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין [בין ביחיד בין בציבור (מ""ב ס""ק ד'), וע""ע במחה""ש דהביא משמ""ק בביצה (ל' ע""א) דבדורות אלו ראוי לעשות סייג לתורה ואפי' בדרבנן מחינין וקנסינן], אבל בדבר שמפורש בקרא צריך להוכיחו (ר""ן, רמ""א) דמסתמא הם מזידין [וב""ד צריך להעניש אותם {וצ""ב דאם יש להם כח לב""ד להעניש אותם אפי' בשוגג יהיו מחויבין להוכיחם, וי""ל דיש לחוש דביני ביני יעברו במזיד קודם שמענישים אותם (ר""י באק)}] (מ""ב ס""ק ו', שעה""צ ס""ק ח') 2) לפי תוס' (שבת נ""ה ע""א) והסמ""ג א""צ להוכיחו, אבל אנן קיי""ל כהסמ""ק דאפ""ה צריך להוכיחו (מ""ב ס""ק ה')"	סימן תרח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוכיח מזידין, עד כמה צריך להוכיח 1) רבים 2) יחיד?	"1) רק פעם אחת אולי ישמעו או כדי שלא יהיה להם פתחון פה (דרכ""מ ס""ק א') {ר""ל דאע""פ שמסתמא לא ישמעו לו [מיעוט שאינו מצוי] מ""מ מחויב להוכיחם פעם אחת שמא ישמעו לו}, אבל מכאן ואילך אמרינן כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע (מ""ב ס""ק ט') 2) בגמ' יש ג' שיטות אם השיעור עד הכאה [ר""ל קרוב להכאה (ביה""ל ד""ה עד)] או קללה או נזיפה, והכריע המ""ב (ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק י""ג) דיכול לסמוך על השיעור נזיפה בצירוף שיטת תוס' והסמ""ג דס""ל דפטור לגמרי, ופשוט דא""צ להכניס עצמו לסכנה (מ""ב ס""ק ז') [ובעבירה שבסתר יוכיחו בסתר, ועבירה שבגלוי יוכיחנו מיד משום חילול ה' (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק י')]"	סימן תרח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אינו מוכיחו, האם הוא נתפס בעבירתו?	"אם אפשר שישמע לו כן, אבל אם ודאי לא ישמע לו אע""פ דקיי""ל דאפ""ה צריך להוכיחו מ""מ בדיעבד אם לא הוכיחו אינו נתפס בעבירתו (מג""א ס""ק ג', ביה""ל ד""ה אבל)"	סימן תרח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במנהג גרוע בפרהסיא?	"הוו שוגגין אבל גלוי לנו שלא יקבלו וא""צ למחות אלא כשהוא מפורש בתורה (מחה""ש בשם תשובת מעיל צדקה סי' י""ט, ביה""ל ד""ה ודוקא)"	סימן תרח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דברים אלו כמפורש בקרא: 1) בין השמשות 2) חצי שיעור?	"1) המג""א (ס""ק ב') הביא מיש""ש דהוי כמפורש בקרא, אבל הנתיב חיים הביא מספר חסידים דאינו כמפורש בקרא [והמחה""ש מצדד דאפי' להיש""ש זהו דוקא למ""ד ספק דאורייתא לחומרא מדאורייתא (ביה""ל ד""ה עד) {וש""מ דספק דאורייתא לחומרא ג""כ מפורש בקרא, וי""ל דהוי בכלל האיסור תורה דאסור לעשות עבירה זו אפי' במקום ספק, וצ""ב קצת דעדיין בני אדם לא יודעים זה}] 2) רע""א מסתפק אם זה מקרי מפורש בקרא {וי""ל דתלוי בחקירה אם האיסור חצי שיעור בכלל אותה איסור או איסור חדש}"	סימן תרח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציבור שמקצתן ישמעו לו ומקצתן לא ישמעו לו?	"השעה""צ (ס""ק ג') הביא מתשב""ץ (ח""ב סי' מ""ז) דמשמע דאזלינן בתר רוב, דאם רובן לא ישמעו לו לא יוכיחם אבל אם רובן ישמעו לו יוכיחם, וכן משמע מאג""מ (או""ח ח""ב סי' ל""ו)"	סימן תרח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימודי זכות שלא להוכיח עוברי עבירה?	"1) אם ודאי לא ישמע לו ואינו מפורש בתורה (רמ""א)<br>2) יש שיטת תוס' (שבת נ""ה ע""א) וסמ""ג דס""ל דאם ודאי לא ישמע לו א""צ להוכיחו אפי' במזיד, אבל לא קיי""ל כותייהו (ביה""ל ד""ה אבל)<br>3) משמע מתנא דבי אליהו רבה (פי""ח) דפורקי עול לגמרי כגון מחללי שבת בפרהסיא או אוכלי נבילות להכעיס אינן בכלל עמיתך ואינו מחויב להוכיחם, ובאוכל נבילות לתיאבון או מחלל שבת שלא בפרהסיא יש לעיין בדבר (ביה""ל ד""ה אבל) {וצ""ב דלכאורה פשוט שהם בכלל עמיתך}<br>4) הברכ""י מצדד דכשאין בידינו כח להפרישם אינו מחויב להוכיחם, אבל מהסמ""ק משמע דאפ""ה מחויב להוכיחם [אלא שאינו נתפס בעבירתם] (ביה""ל ד""ה מוחין)<br>5) המג""א (ס""ק ג') הביא מספר החסידים דרק חייב להוכיח איש אל אחיו שלבו גס בו אבל איש אחר שאם יוכיחנו ישנאנו וינקום ממנו אין להוכיחו (ביה""ל ד""ה חייב)<br>6) העוברים על כל התורה וממש לשחוק בעיניהם אם יאמר לו על דבר אחד בחן ובתחנונים למה תעשה כך, ע""ז כתוב אל תוכח לץ וגו' (פסקי תשובות אות ב' בשם שו""ת קנין תורה ח""ה סי' נ""ח), וכעין זה בספר חפץ חיים (הל' לש""ה כלל ו' במ""ח אות ט') דאם משער שאם יוכיחם יהיה קלקול מזה שבגובה אפם יגנו אותו עוד יותר מחמת זה בודאי אסור להוכיחם<br>7) אם יגרום לו הפסד ממון א""צ להוכיחו וכמ""ש ביו""ד (סי' של""ד סעי' מ""ח), אבל כתב המנח""י (ח""ג סי' קי""א אות ח') דזהו דוקא בודאי הפסד ממון ולא בספק"	סימן תרח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לידור במקום רבו?	"אם ישמע לו טוב, ואם לא מוטב שיהיה שוגגין וכו' (ברכות ח' ע""א, מג""א ס""ק ג', ביה""ל ד""ה חייב)"	סימן תרח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל התענית 1) קודם פלג המנחה 2) אחר פלג המנחה?	"1) אינו קבלת יוה""כ [דהקבלה לא מהני אלא בזמן שיוכל לחול עליו שם תוספת, ובט' באב מהני אחר פלג הואיל שיכול להוסיף מפלג בימים של תורה ה""ה בימים של דבריהם (רמב""ן בתורת האדם, שעה""צ ס""ק י""ט)], ומ""מ הוי כקבלת תענית של כל השנה ואסור באכילה אבל מותר ברחיצה ומלאכה (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ד, שעה""צ ס""ק כ'), והוסיף הפמ""ג (א""א ס""ק ד') דדוקא אם אמר בפירוש שלא יאכל אבל אם קיבל תענית יוה""כ לאו כלום הוא (שעה""צ ס""ק י""ט) 2) הוי קבלה לכל העינויים ואיסור מלאכה (מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן תרח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בקבלה בלב 2) אם רק הפסיק מלאכול?	"1) הרמ""א סבר דאינו קבלה, אבל הב""ח והגר""א סברי דהוי קבלה (מ""ב סי' תקנ""ג ס""ק ב') {ויש להחמיר} 2) המחבר מקיל דאינו קבלת תענית, וכן נקט המהרש""ל [דאלו שמחמירים הוי חומרא יתירא], אבל המג""א (ס""ק ד') הביא דעת המהרי""ל דמחמיר, והמ""ב (ס""ק י""ב) כתב דנכון לומר בפירוש או לחשוב בלבו שאינו מקבל עליו התענית קודם בהמ""ז"	סימן תרח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדברים 1) המחממים 2) המרבים זרע 3) המעלה גרה?	"1) [כגון בשמים וכרכום ויין טוב (מהרי""ל, מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ט""ז)] אסורים בסעודה המפסקת (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ט""ז) 2) [כגון חלב חמה, שום, ביצים (ט""ז ס""ק ג', מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ח), ועי' מש""כ לעיל (סי' ר""פ)] מהט""ז ורמ""א משמע דראוין להיות אסורים כל היום אלא שכתב הרמ""א דנוהגין להקל בשחרית, והמהרי""ל תמה על מנהג זה דפשטות הגמ' (יומא י""ח ע""א) משמע דאסורים כל היום {ואע""פ דהתם מיירי רק בכהן גדול, נראה דהיינו בזמן המקדש דשאר העם יכולים לטבול ולטהר עצמם ביוה""כ אבל בזה""ז שאין טובלים ביוה""כ כל אדם צריך ליזהר שלא לאכול דברים אלו כל היום, וכן משמע ממ""ב (ס""ק י""ז)}, אבל המג""א (ס""ק ז') רצה להביא ראיה שנהגו לאכול חלב בבקר דאמרינן בנדרים (ס""ג ע""ב) האומר קונם בשר שאיני טועם עד הצום אסור עד הסעודה המפסקת (ע""פ הלבושי שרד), וש""מ שבבקר אכל חלב [ודחה היד אפרים דאפשר שאכלו שאר מאכלים בבקר], ועוד מדייק דדוקא הכהן גדול אסור ולא אחרים {ועי' מש""כ למעלה}, ועוד משמע ממדרש דאכלו דגים [והרמב""ם כתב דמרבים זרע (מחה""ש)], אלא פי' המג""א דנהגו לאכול דברים אלו בשחרית מפני שהם קלים (מ""ב ס""ק ט""ז), והערוה""ש (סעי' ט') מחמיר אפי' משחרית {ונראה דיש להחמיר} 3) [כגון שומשמין (ספר חסידים, מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ח)] כתב הספר חסידים (סי' תשס""ט) לא יאכלם ערב יוה""כ אחר אכילתו מפני שיהא מעלה גרה כבהמה ויהיה המאכל בפיו ליל יוה""כ {ומשמע דאינו אסור אלא אחר סעודה המפסקת}"	סימן תרח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדגים?	"אינו מוזכר במ""ב, אבל המטה אפרים (סעי' א') כתב שאין לאוכלו בסעודה המפסקת, וביאר האלף המגן (ס""ק ב') דהיינו כשהוא חם אבל כשהוא קר אינו מרבה הזרע, והקובץ הלכות (פכ""ד סעי' ט""ז) כתב דמותר לאכול דגים בסעודת בקר וכמ""ש במדרש דנהגו לאכול דגים בערב יוה""כ {וצ""ל דאע""פ שהם מרבים זרע (וכמ""ש בברכות מ' ע""א) מ""מ הקילו בשחרית}"	סימן תרח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה עוד צריך ליזהר לגבי אכילה בערב יוה""כ?"	"צריך ליזהר שיאכל מאכלים קלים להתעכל כדי שלא יהא שבע ומתגאה כשיתפלל (שו""ע), וזהו אפי' בסעודה שחרית (מ""ב ס""ק י""ח), ולפיכך כתב המג""א (ס""ק ז') שלא יאכל בשר בהמה אלא בשר עוף, וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ז') דהיינו כל היום (מ""ב ס""ק ט""ז) {וכן מסתבר וכמ""ש דכל היום צריך ליזהר לאכול דברים קלים}, וע""ע בערוה""ש (סעי' ט') דאינו מחמיר אלא בסעודה המפסקת לאכול דברים קלים, והקובץ הלכות (פכ""ד הע' כ""ג) מקיל כהערוה""ש"	סימן תרח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החלב מעורב בדבר אחר?	"אפשר דבטל ברוב (פמ""ג א""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ח)"	סימן תרח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתכר?	"כתב המהר""י ווייל לא ישתכר בסעודה המפסקת (באה""ט ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""ח)"	סימן תרח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לבלוע 1) קיאו 2) רוקו, ביוה""כ?"	"1) לא (ספר חסידים סי' תשס""ט, מג""א ס""ק ז') 2) כן, ובלבד שאינו מכוון לכך (מג""א ס""ס תקס""ז, מ""ב סי' תקס""ז ס""ק י""ג), ולפיכך לא ילעוס לאקערי""ץ בערב יוה""כ (מ""ב לעיל סי' צ' ס""ק מ""ה) [ועי' בחת""ס לקמן (סי' תרי""ב סעי' ו') דכתב דמותר לבלוע רוקו דוקא ביום דלית ביה טעם מאכלים משא""כ בלילה דיש בו טעם מאכלים אסור, והקובץ הלכות (פ""ל סעי' כ') מקיל אפי' בלילה]"	סימן תרח סעיף ד		
